המשפט המנהלי הוא התחום המשפטי היחידי שכל מטרתו הינה ללחום את מלחמתו של האזרח הקטן נגד הרשויות, בין אם מדובר בעירייה, משרדי ממשלה, מערכת החינוך (הן בתי ספר והן אוניברסיטאות), צבא, משטרה, בתי חולים ועוד.

1. מהו בעצם המשפט המנהלי? מאחורי השם האפרורי בעל הקונוטציה הפקידותית, מסתתר עולם שלם של זכויות אדם ואזרח, הנדרסות לצערנו פעמים רבות על ידי השלטונות ברגל גסה. למעשה, המשפט המנהלי הוא התחום המשפטי היחידי שכל מטרתו הינה ללחום את מלחמתו של האזרח הקטן נגד הרשויות, בין אם מדובר בעירייה, משרדי ממשלה, מערכת החינוך (הן בתי ספר והן אוניברסיטאות), צבא, משטרה, בתי חולים ועוד. במאמר הבא נראה, באמצעות דוגמאות אמיתיות של מקרים שנדונו בפסיקה, כיצד המשפט המנהלי קשור לנושאים היומיומיים ביותר העלולים להטריד את האזרח.
2. התחום הראשון אותו נסקור במאמר זה, הוא תחום רישוי העסקים. באופן כללי, ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. עסק שפועל ללא רישיון צפוי לסגירה מנהלית, ועל בעליו יוטלו קנסות ואף עונשי מאסר.
3. רישיון עסק בישראל ניתן רישיון מכוח חוק רישוי עסקים, תשכ”ח-1968. על פי חוק זה, ניתן להגיש בקשה לקבלת מידע מקדמי על דרישות הרשויות השונות מהעסק המבוקש. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה 326 ₪ והרשות מחויבת למסור את המידע המקדמי בתוך 30 יום.
4. לאחר מכן, וככל שהתשובה לבקשה לקבלת מידע מקדמי מעלה שאין מניעה עקרונית להפעיל את העסק, ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון עסק באמצעות הגשת טופס בקשה מיוחד. לבקשה יש לצרף לבקשה מסמכים שונים ובהם, תרשים סביבת העסק, מפה מצבית, תוכנית עסק הנדסית ואישור תשלום אגרה.
5. בשלב הבא, על רשות הרישוי להחליט תך 21 יום האם היא דוחה את הבקשה, ואז יש לנמק את הדחייה בכתב, או ממשיכה בהליך. אם הבקשה לא נדחתה, היא מועברת לבדיקת גורמים מקצועיים שייתנו את חוות דעתם. בתום הבדיקה הרשות מחליטה האם לדחות את הבקשה או לאשר אותה ובאילו תנאים. הרשות מוסמכת להנפיק היתר זמני או מוגבל בזמן שיש לחדשו בתום התקופה. על החלטת הרשות ניתן להגיש השגה או ערעור.
6. ניקח בתור דוגמא את פסק הדין שניתן בעת”מ 1281/07 אושרית בן שימול נ’ יעל גרמן (26/2/09). בשנת 2006 ביקשה העותרת להקים ולנהל עסק של בית קפה במבנה המצוי בכיכר דה- שליט ברחוב חבצלת השרון 36 בהרצליה. מדובר היה בבניין מעורב שייעודו הן למסחר והן למגורים. קומת המרתף וקומת הקרקע נועדו לשימוש מסחרי, בעוד שתי הקומות העליונות נועדו למגורים.
7. ביום 19.12.2006 העבירה מחלקת רישוי עסקים בעירייה את תשובתה לבעלי בית הקפה, לפיה הוחלט שלא לאשר את בקשתה לניהול עסק “עוגיות ומיני מאפה-אפיית מוצרים מוגמרים בלבד” בנימוק כי “המקום אינו תואם היתר בניה”. ביום 25.12.2006 הוצא צו הפסקה מנהלי למאפייה בהתאם לסעיף 20 לחוק רישוי עסקים. על כך, הגישו בעלי המאפייה עתירה מנהלית.
8. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי עמדת העירייה אינה סבירה בנסיבות העניין, במיוחד לאור העובדה שבבניין כבר פועלים מספר עסקים המשמשים כבתי קפה ומאפיות. משכך, הורה בית המשפט לקבל את העתירה ולתת לעותרים רישיון עסק. כלומר, אנו רואים כיצד עתירה מנהלית סייעה לאזרחים מו השורה לקבל רישיון עסק, חרף התנגדות העירייה.   
9. המשפט המנהלי מסייע אפוא לאזרחים מן השורה להרוויח את מטה לחמם, מקום בו הרשויות מונעות זאת מהם. ויובהר: המשפט המנהלי לא מסייע רק ליצירת מקורות פרנסה, כמו במקרה בו העירייה מסרבת להעניק לאדם רישיון עסק, אלא הוא אף מסייע לאזרח לחסוך כסף, מקום בו המיסים וההיטלים שגובה הרשות השלטונית אינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק, כמו שלצערנו קורה לא פעם.
10. כך למשל, בעת”מ 46300-03-11 רגינה עיאש נ’ עיריית חיפה (3/1/12), דרשה העותרת מחיקה מלאה של כל חובות הארנונה שלה, בשל טענת התיישנות, ולאחר שלא קיבלה לידיה את דרישות התשלום של העירייה, שנשלחו לכתובת הלא הנכונה. כמו כן, טענה העותרת, כי בכל מקרה היא זכאית לפטור מארנונה, בשל היותה קורבן לרדיפות הנאצים. בית המשפט קיבל את העתירה והורה על מחיקת החובות של העותרת שהגיעו לסכום של כרבע מיליון שקלים!
11. גם בעניינם של דו”חות חנייה, עשוי בית המשפט המנהלי לפסוק החזרים בשל טענות התיישנות. כך למשל,  בע”א 32415-02-14 אגבאריה נ’ עיריית חדרה קיבלה כב’ השופטת אל תדמור – זמיר, בקשה לביטול 4 דוחות חנייה, מכוח טענת התיישנות, כל זאת נוכח העובדה כי העירייה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי שלחה למבקש דרישה בדואר רשום – תוך שנה מיום ביצוע העבירה, ולכן אין היא יכולה להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי האזרח.
12. תחום נוסף השייך לתחום המשפט המנהלי ויש לו השפעה ישירה על חיי אזרחים רבים, הוא תחום המכרזים ובפרט, מכרזים העוסקים בשיווק קרקע למגורים. פעמים רבות, אזרחים הניגשים למכרז לחכירת מגרשים לבנייה עצמית ומפסידים במכרז, אינם מודעים לכך שתנאי המכרז קיפחו אותם, בין אם בשל פגיעה בעקרון השוויון בין המציעים ובין אם בשל ניסוח בעייתי או עמום של תנאי המכרז.
13. דוגמא לכך, ניתן למצוא בעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, במסגרת עת”מ 5460-01-16, לביטול מכרז ששיווקה עיריית עפולה, לחכירת 27 מגרשים לבנייה עצמית בשכונת מורדות עפולה הצעירה. בית המשפט קבע, כי תנאי המכרז נוסחו באופן לקוי בכל הנוגע למחיר המינימום למגרש. פגם זה הביא מציעים שלא להבין היטב את כוונתו של המזמין ביחס לשווי המגרש, ומכאן הפגיעה בעקרון השוויון לא רק בין המציעים לבין עצמם, כי אם גם קיפוחם של מציעים פוטנציאליים, שאפשר שאילו סברו סברה אחרת ביחס למחיר המינימום, היו מגישים הצעות במכרז.  לאור זאת, הורה בית המשפט על ביטול המכרז של עיריית עפולה ועל עריכתו של מכרז חדש.
14. ולא רק בתחומי הפרנסה והדיור מסייע המשפט המנהלי לאזרח הקטן, אלא גם בתחום החינוך. מקרה קלאסי המוביל להגשת עתירות מנהליות, לרוב נגד משרד החינוך הוא מעבר של תלמידים בין בתי ספר. ניקח בתור דוגמא את העתירה שהגישו הוריו של קטין במסגרת עת”מ 7374 פלונים נ’ מנכ”לית משרד החינוך רונית תירוש (10/9/03). באותו עניין, דרשו הוריו של קטין שעבר תקיפה מינית בבית הספר, את העברתו המיידית לבית ספר אחר, לאחר שמשרד החינוך סירב לכך.
15. בעקבות הגשת העתירה, הזכיר בית המשפט למשרד החינוך, כי תקנה 2(ג) לתקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי”ט-1959 מאפשרות להורי תלמיד להגיש בקשה להעביר תלמיד ממוסד רשמי אחד למשנהו או למוסד פרטי “מטעמים חינוכיים, לרבות, אי התאמת התלמיד לחברת הילדים; קשיים של הורים או תלמידים עם מנהל המוסד או מוריו; ובעיות הסתגלות”, והורה על העברת הקטין לבית ספר אחר.
16. דוגמא נוספת ממנה ניתן ללמוד עד כמה המשפט המנהלי עשוי להשפיע על זכויותיו של האזרח מן השורה הוא תחום ההשכלה הגבוהה. חשוב לציין, כי גם תחום ההשכלה הגבוהה שייך למשפט המנהלי, מאחר שהמוסדות להשכלה גבוהה הינם גופים דו מהותיים שהוכרו בפסיקה ככפופים לאותן חובות החלות על כל רשות שלטונית.
17. בע”ע 44564-05-17 אסתר בן סימון נ’ האגף להערכת תארים במשרד החינוך, נדונה עתירה שהגישה אחות בשירות בתי הסוהר, נגד החלטת האגף, לשלול ממנה את האישור לתואר ראשון במנהל עסקים בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת לטביה, שניתן לה, מאחר שבידי הגף נמצאת עבודה נוספת הדומה לעבודת הגמר שהגישה המערערת. בית הדין קיבל את הערעור וקבע כי בידי באגף לא היו ראיות מספיקות להוכחת הטענה כי עבודתה של המערערת מועתקת, מאחר שלא די “בדמיון כללי” בין העבודות. לאור זאת, הורה בית הדין להכיר בזכאותה של המערערת לתואר ראשון במנהל עסקים.
18. בעניין זה, כדאי להזכיר גם את העתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים במסגרת עת”מ 8099-12-16 אזיר שאהין נ’ ד”ר אמיר שנון – מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים (25/1/17) נדונה עתירה לביטול הודעת משרד הבריאות שלא להכיר בלימודי הרפואה באוניברסיטת New Vision University בגיאורגיה.
19. העתירה הוגשה על ידי שני העותרים בשמם ובשם 104 סטודנטים ישראליים שהחלו ללמוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטה משנת הלימודים במסלול שש שנתי. לאחר שבחן את טענות העותרים, הגיע בית המשפט למסקנה, כי משרד הבריאות לא שקד מספיק על איסוף הנתונים הנוגעים לאותו מוסד לימודי ולפיכך, לא קיבל את החלטתו על בסיס מסד נתונים רלוונטי. יתרה מכך, בית המשפט אף התייחס לעובדה שבעבר הכיר משרד הבריאות בתואר הרפואה של בוגרי אותו מוסד בגאורגיה, וכי השינוי בהחלטתו לא נומק באופן מספק. לאור זאת, הורה בית המשפט להכיר בזכאותם של העותרים לתואר ראשון ברפואה בישראל.
20. מכל הדוגמאות שנתנו במאמר זה עולה, כי תחום המשפט המנהלי עשוי לסייע לכם לקבל פתרון צודק למצוקות היומיומיות ביותר שלכם. לעיתים, מה שנראה כמכשול בירוקרטי בלתי עביר, נפתר תוך ימים ספורים באמצעות מכתב התראה לרשות השלטונית הרלוונטית, ואם זה לא עוזר, תוך חודשים בודדים באמצעות הגשת עתירה מנהלית. לצורך כך, חובה להסתייע בעו”ד שמכיר היטב את פעולת הרשויות, על נהליהן המסובכים והבירוקרטיות המורכבות הקיימות בהן.