דין מנהלי וציבורי
הדיור הציבורי מהווה תחום פעילות חשוב ועיקרי שנותן מענה למשפחות ויחידים ברחבי הארץ מאז קום המדינה ועד היום. הדירות מנוהלות ומתוחזקות על ידי מפעלי דיור
אוגוסט 5, 2024
מבוא:
עורכת הדין לורה מקסיק ומשרדה מטפלים כבר שנים רבות, תוך התמחות עיקרית, בנושא זכויות האדם ובין היתר, קבלת אזרחות ישראלית, על כל גווניה.
משרד עורכי הדין לורה מקסיק רכש מומחיות מיוחדת וניסיון רב בהגשת עתירות משפטיות בפני בתי המשפט הדנים בכל הסוגיות הקשורות באזרחות ישראלית. המשרד מטפל בסירוב המדינה ו/או הגוף הממונה המחליט על מתן האזרחות דרך ניהול הליך משפטי ונלחם מטעמו של כל מבקש ומבקש על זכויותיו לקבלת אזרחות הניתנות לו על פי דין.
חוק האזרחות, התשי”ב-1952 קובע מהם התנאים לקבלת מעמד האזרחות במדינת ישראל. ישראל מעניקה את האזרחות לפי שיטת דין הדם, קרי- האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה. בנוסף, מעניקה ישראל את האזרחות גם לפי שיטת דין הקרקע, קרי, אם אדם נולד בטריטוריה של המדינה, הוא זוכה לאזרחותה.
זכויות וחובות נוספות, כגון זכות עבודה בישראל, הקלות והחמרות בתשלום מיסים, חובת תשלום דמי ביטוח לאומי והזכות לקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, זכות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות ועוד, ניתנות לכל מי שהוא תושב קבע בישראל, גם אם אינו אזרח. תושב קבע עלול לאבד את מעמדו אם הוא מעתיק את מקום מגוריו אל מחוץ לישראל, בניגוד לאזרח שיכול לחזור ולשבת בגבולות המדינה בכל עת.
כמעט כל החובות האזרחיות מוטלות באופן שווה על כל תושבי הקבע במדינת ישראל, בין אם הם אזרחים ובין אם לא.
חובה המוטלת על אזרחים בלבד היא הצגת דרכון ישראלי, או תעודת מעבר ישראלית, בכל כניסה לישראל ויציאה ממנה (תושב קבע שאינו אזרח ממילא אינו רשאי לקבל דרכון ישראלי).
שירות צבאי הוא חובה המוטלת על כלל תושבי הקבע, למעט ערבים, תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ובנות המצהירות שהן דתיות. אולם מקפידים יותר על שירותם של אזרחים.
אזרח ישראלי חייב להימנע מסיוע לארגון או מדינה המוגדרים כאויבי מדינת ישראל, שיתוף פעולה כזה הוא אחת העילות לשלילת האזרחות, לפי החלטת בית המשפט המנהלי לבקשת שר הפנים, בנוסף להיותו עבירה פלילית.
הזכאות לאזרחות ישראלית:
חוק האזרחות (1952) קובע שישה מסלולים לקבלת אזרחות ישראלית:
המחוקק בחר ליצור הבחנה ברורה בין חוק השבות, שמעניק את הזכות להגר (לעלות) למדינה וכן אשרת עולה, לבין חוק האזרחות, שמעניק אזרחות ישראלית, בהתבסס על
אשרת עולה. במילים אחרות, אין חוק השבות לבדו מעניק אזרחות ישראלית. יש הבדל בין אזרח ישראלי שחי בחו”ל לבין אדם ממוצא יהודי שזכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות. אדם ממוצא יהודי צריך להגיש בקשה לעלות ארצה, בקשה שמאושרת אם הוא אכן זכאי לכך, אך עשויה להידחות במקרים נדירים (אם יש לאדם עבר פלילי או אם הוא חולה במחלה מידבקת ומסוכנת). אזרח ישראלי יכול להיכנס לישראל בכל עת ללא הגבלה (למעט מס מיוחד שעליו לשלם, אם לא הקפיד להסדיר את תשלומי המיסים בעת היעדרותו).
עם זאת, גם אם האדם המבקש עומד בכל התנאים הללו, עדיין הענקת האזרחות נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים. עד כה, מדיניות משרד הפנים היא לסרב לבקשת אזרחות על-פי סעיף זה, מתוך מטרה לשמור על רוב יהודי בישראל.
על כל המבקש לקבל אזרחות ישראלית להצהיר נאמנות על פי הנוסח הבא: “אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל“.
משרדה של עורכת הדין לורה מקסיק נלחם את מלחמתו המשפטית יחדיו עם האנשים שקופחו וטרם קיבלו את זכויותיהם לקבלת אזרחות ישראלית, תוך הבחנה נדרשת בין כל עילה ועילה למתן האזרחות ותוך הבנה רבת שנים כי כל הליך הינו סיפור חיים בפני עצמו, אשר דורש פתרונות מיוחדים.
ביטול אזרחות ישראלית:
ישנם מקרים שבהם יכולה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח ישראל. סעיף 11 לחוק האזרחות, כפי שתוקן באוגוסט 2008, קובע שתי סיבות לביטול האזרחות ביוזמת המדינה:
עד התיקון לחוק, הסמכות לשלילת אזרחות הייתה בידי שר הפנים. החל מאוגוסט 2008 בו חל התיקון לחוק והקציב את הזמן בו שר הפנים יכול לשלול אזרחות בגלל מתן פרטים כוזבים לשלוש שנים, ולאחר מכן שלילת האזרחות היא בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים, לפי בקשת שר הפנים באישור היועץ המשפטי לממשלה. הליך זה חל גם על כל בקשה לביטול אזרחות בגלל הפרת אמונים למדינה.
אזרח ישראלי, המעוניין לוותר על אזרחותו, יכול לפנות לשר הפנים בכתב ולבקש זאת, אולם ההחלטה הסופית בעניין היא של שר הפנים, והוא יכול גם לסרב לבקשה, לפי שיקול דעתו. מדיניות משרד הפנים עד כה מקשה על המבקשים לוותר על אזרחותם, ודורשת מהם, בין היתר, להוכיח שהם חיים זמן רב מחוץ למדינת ישראל.
בין השנים 1980 – 2008 קבע החוק שאזרח ישראלי היוצא מישראל שלא כדין למדינת אויב, או רוכש את אזרחותה, יראוהו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית, והיא תתבטל מיום צאתו את ישראל. ישראלים שבקשו להגר למדינת אויב, נדרשו לוותר על אזרחותם הישראלית.
במרץ 2011 אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק האזרחות ובו נוספה האפשרות של ביטול אזרחות מטעמי הפרת אמונים למדינה כעונש בהליך פלילי על מעשה טרור לפי חוק איסור מימון טרור, או מעשה בגידה או ריגול לפי סעיפים מסוימים בחוק העונשין (אותם סעיפים המאפשרים הגשת בקשה לבית משפט לעניינים מינהליים, בתוספת מספר סעיפים נוספים), וזאת לפי בקשת שר הפנים באישור היועץ המשפטי לממשלה, שתוגש לבית המשפט הדן בעבירה. הסייגים על שלילת אזרחותו של אדם שיישאר בשל כך חסר אזרחות חלים גם במקרה זה.
אזרחות כפולה:
חוק האזרחות קובע כי לעניין חוקי מדינת ישראל רואים אזרח ישראל שהוא גם אזרח חוץ כאזרח ישראל. פירוש הדבר הוא, כי אזרח ישראלי רשאי להיות בעל אזרחות אחת נוספת או יותר (אזרחות כפולה), וכי הוא ייחשב כאזרח ישראל לכל דבר ועניין, וכאזרח ישראלי בלבד, ככל שלאזרחות הישראלית קיימת נַפְקוּת (רלוונטיוּת) מבחינת החוק הישראלי.
גם לעניין כניסה לישראל, שהייה בה ועבודה במדינה, נחשב אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ כאזרח ישראל לכל דבר ועניין. לפיכך, הוא רשאי להיכנס לישראל ללא צורך באשרה, לשהות בה לפי ראות עיניו, לעסוק בכל מקצוע או משלח יד ולעבוד אצל כל מעסיק.
חריג להיתר החזקת אזרחות כפולה נקבע בתיקון לחוק יסוד: הכנסת משנת ה’תשנ”ו ולפיו חבר הכנסת אינו רשאי להצהיר אמונים אלא אם פעל להסרת אזרחותו הנוספת, אם הדבר אפשרי לפי חוקי אותה מדינה. וכן נקבע בסעיף 6(ד) לחוק יסוד: הממשלה לעניין שר.
לסיכום, חשוב לציין כי בתחום מתן האזרחות, עזרה משפטית חשובה ביותר כבר בשלבים הראשונים של הגשת הבקשה. מדובר בהליך בירוקרטי ומשפטי ארוך ולעיתים אף מייגע, על כן יד המומחה המכוונת תחסוך בדרך כלל טעויות רבות שבדרך ותמנע טעויות ואי הבנות העלולות לעלות ביוקר מבחינת תוצאות ההליך.
עורכת דין לורה מקסיק ומשרדה תמיד מוכנים להעניק ייעוץ ראשוני בכל הנושאים הקשורים לקבלת אזרחות ישראלית על גווניה ותוך התייעצות לכוון את המבקש על המשך פעילותו.
הדיור הציבורי מהווה תחום פעילות חשוב ועיקרי שנותן מענה למשפחות ויחידים ברחבי הארץ מאז קום המדינה ועד היום. הדירות מנוהלות ומתוחזקות על ידי מפעלי דיור
מבוא: עורכת הדין לורה מקסיק ומשרדה מטפלים כבר שנים רבות, תוך התמחות עיקרית, בנושא זכויות האדם ובין היתר, קבלת אזרחות ישראלית, על כל גווניה. משרד
אין צורך לפרט את המצב הכלכלי הקשה בו נמצאים אזרחי מדינת ישראל בתקופה האחרונה. מגפת הקורונה, אשר משתוללת בכל העולם, לא פסחה גם על מדינתנו
מבוא דיני משפחה הינם כינוי כולל לענף המשפטי, אשר בהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים כולל בחובו את ענייני המעמד האישי, קרי- יוחסין, הורות, נישואים וגירושים,
מבוא והגדרות בית המשפט הגבוה לצדק- בראשי תיבות בג”ץ. אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון בישראל, אשר סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניה הייחודיים של
המשפט המנהלי הוא התחום המשפטי היחידי שכל מטרתו הינה ללחום את מלחמתו של האזרח הקטן נגד הרשויות, בין אם מדובר בעירייה, משרדי ממשלה, מערכת החינוך
תחום דיני המשפחה הוא אולי התחום המשפטי המורכב ביותר מבחינה רגשית. הפרת הבטחת נישואים, גירושים או פרידה – עם או בלי ילדים, סכסוכי משמורת וחלוקת
